fbpx

הרצאתו של האדריכל ארז אלה – עידן של הזדמנויות

התקיימה ב- 15/11/17 במסגרת עונת ההרצאות של סטודיו 6B. 

במסגרת עונה ההרצאות המסורתית המתקיימת בסטודיו מדי שנה ומציעה מגוון הרצאות בחינם לקהל שוחרי העיצוב.
 
ארז הינו בוגר אוניברסיטת ת"א הוא התחיל את דרכו כשהצטרף למשרד האדריכלים של רם קולהאס בהולנד והיה  ממקימי REX ניו יורק ומייסד "HQ  ארכיטקים".
 

 

הקדמה:
בשנות ה-60-70 באירופה, הייתה אמונה בקידמה. אנשים האמינו שיכולים לשנות ולעשות דברים חדשים. אולם, קצת  התאכזבנו, התוצאות נלוו בזיהום אוויר ופגיעה סביבתית.
כל זאת, הוביל לתקופה מאד שמרנית בהמון תחומים:פוליטיקה, אקולוגית, והאדריכלות מושפעת מכך שאנו נאחזים בעבר. לכן, למרות ההתפתחות הטכנולוגית, קיים הפחד שכל דבר שנעשה יגרום למשהו רע.
 
הספר "מותן וחייהם של ערים אמריקאיות גדולות" מאת, ג'יין ג'ייקובס. מכיל ביקורת ציבורית בנושא של תכנון עירוני במאה ה-20.
הספר מתאר מרחב, עיר בלי אף אילוסטרציה. אידיאל של אנשים שהולכים ברחוב ואומרים שלום, ישן מול חדש, עירוב של שימושים ונגישות לכל.
אבל, המציאות קשה יותר. עוד עשור נהיה 20 מיליון, ומכאן, ערים עמוסות עם גורדי שחקים.
לכן, התעשייה של האדריכלות הפכה למסורתית ונכנסנו למשבר.
אמרו שאנחנו אמנים, אבל בפועל אנחנו מוצאים את עצמנו מול המון אנשים, מעט מאד כח וצריך איכשהו לתווך בן הכל.
אנחנו חייבים להיות מאסטרים בדברים החדשים, תוכנות חדשות, להיות סוכני חרש, להבין מה האינטרסים שלנו בפרוייקט, פוליטים, חברתיים ולהשיג אותם במשא ומתן.
 
"HQ ארכיטקים", מונה כ-30 אדריכלים. המשרד באופוריה של עבודות. עומס בפרוייקטים כשבכל פרוייקט אנחנו מנסים לשנות את תרבות הסביבה, תוך כדי התמודדות עם המציאות.
 
מלון התעשייה 5:
מגרש חנייה כדונם, שהיום מותר לבנות בו מלון. החדרים קטנים, על כן, את זכוכיות החלונות
ניפחנו על מנת שייתן פרספקטיבה וייראה גדול. בנוסף ניפוח החלונות כלפי חוץ יוצר הרגשה של "לישון בתוך העיר".
יצרנו מתוך מחשבה של מבנה מגורים מעט שונה.
לדוג': ניתוח של בית פרטי- בישול, אירוח, חלק מהאנשים משתמשים בו מעט מאד.
על כן, ניסינו להבין איזה חלקים יכולים להיות משותפים ויצרנו יחידות דיור הכוללות דירות עצמאיות, דירות בינוניות  ודירות גדולות- פזרנו את כולם לאורך הבניין ויצרנו קומה משותפת לעבודה וקומה משותפת לפנאי ובריכה.
הבניין הפך להיות מן קולאז של כל הבניינים ליד והסגנון הוא מאד אורבני.
 
תחנה מרכזית – פתח תקווה(הפרויקט הכי גדול):
קיבלנו פרוגרמה של קווי אוטובוס, פרויקט שמושתת על מנגנוני המימון של מבני ציבור בישראל.
עיצוב ייחודי זה משלב 9000 מ"ר של מסוף אוטובוס עם 9000 מ"ר של מסחר ושש קומות של משרדים על גבי הדף.
ניסינו לשלב בין הצורך של המשתמש להגיע לפלטפורמה מהר וביעילות ככל האפשרואת הרצון של היזם להוביל אותו דרך ארוכה של שטח מסחרי.
קונפליקט נוסף, לאפשר שטחים בנויים מבלי לייצר ניכור עירוני עם בניין גדול.
ההצעה- טרמינל שיזכיר את נמל התעופה.
המבנה מצליח לשבור את המסגרת המלבנית המסורתית וליצור ריבועים, מרחבים עירוניים וחזיתות מסחריות לרחובות הסמוכים ובכך לתרום לפיתוח מרכז העיר הקיים במקום להחלישו, זאת, תוך שמירה על בהירות המבנה ושימושים בו.
על מנת לאפשר תפקוד יעיל יותר של התחנה, ממוקם אזור המסוף מתחת לשטח המסחר ומשרדי הכרטיסים  לידםהפלטפורמות מסודרות באופן מעגלי, כך שלנוסע יש קשר עין וגישה מהירה בין האזור המסחרי לבין משרדי הכרטיסים והפלטפורמות.
המבנה מקיים קשר רציף עם מוקדי האורבני הסמוכים ומאפשר כניסה מהירה ונוחה לכל המשתמשים במתחם – אוטובוסיםרכבות קלות, רכבות, מוניות, אופניים, מכוניות פרטיות וכד'.
 
מועדון הפיס בכפר סבא:
שונה, קטן אך מעניין. מדבר על תפיסה של לימודים וחינוך.
למעשה, הבנו שיש פער בין תפיסה שאנשים לומדים לעומת מה שבני נוער יודעים.
הבנו שבני נוער מחפשים אפיון והקשרים, מה שגרם לנו לחשוב מחדש על הקונספט של הבניין.
הצענו לעבור לחדרים, שלכל אחד נושא ספציפי. חדר מדיה, חדר מוזיקה, חדר עבודה, חלל שיתופי, יצרנו המון מרחב לתלמידים בין הכיתות וכל חלל הינו ייחודי.
השינוי משך את עניין התלמידים וגרם להם לרצות להיות שם.
 
INTERBOX-Im  בירושליים:
פרוייקט שייקח בין 10 ל-15 שנים. לכן, היה צורך  להסביר לתושבים מה הולך להיות.
חשבנו על 3 מושגים ולמי הם מכוונים:
תושבים ותיירים:
העיר- סיפור של העיר, מושבה שלמה.
התמצאות – הסביבה משתנה כל הזמן.
יזמים ותושבים:
בנייה עתידית- מה הולך להיות בפרוייקט בסוף.
הבנו שאנחנו צריכים שתהיה נראות ותצפית על העיר כולה, רצינו שיהיה משהו חדשני.
קיבלנו תקציב ל-100 מטר רבוע לכן, החלטנו להתחיל במשהו קטן ולאט לאט לבנות סביבו.
הצענו לעלות למעלה מתוך הריבוע, מעלית גדולה שתצא מהקרקע, כך שמסתכלים החוצה ניתן לראות את העיר כולה. חשבנו על הרצאות או תערוכות ברקע, ומסכים נשלפים שיציגו עבר מול עתיד.
מצאנו טכנולוגיה יחסית זולה ופשוטה על מנת ליישם את הרעיון תוך כדי עמידה בתקציב.
 
עיריית גבעתיים:
פרויקט שמתמקד באינטרקצייה של העירייה עם הציבור. חשבנו על הפרויקט מנקודת מבטו של התושב, איך התושב רואה את העיר?
מכאן, הפרויקט מציג את המושג "הסלון העירוני".
ריכזנו את כל הפונקציות בהן התושב פוגש את העירייה, ורצינו לעבור ממבנה מנהלי למרכז חברתי עירוני.
השירותים הנפוצים בקומת קרקע, וה"סלון" עושה דרכו כלפי מעלה בבניין עם מרחבים ציבוריים שונים.
 
מרכז קהילתי – לוד:
בניין חדש למרכז הקהילתי לוד, אחד המרכזים המעטים בעיר אשר מעורבת בפעילות למען
האוכלוסייה הערבית והיהודיתהפעילות היא בתחומים של ילדים, נוער, מבוגרים וזקנים,
ומשמשת כבסיס להבאת תרבויות שונות.
מדובר על שכונת רמת אשכול- שכונה קשה במרכז העיר ומאד מוזנחת.
אחת מהבעיות בדר"כ היא למצוא שטח לבנות בו, במקרה הנ"ל יש המון שטח. רק 18%
מתוכו בנוי.
המרחב מורכב מהמון עמותות, כולם עושים ספורט, ישנן המון פונקציות ציבוריות שקורות במרחב, בניגוד לתכנון עירוני בו הן מפוזרות.
זיהינו את הפונקציות הציבוריות שעובדות וחיברנו את כולם ברשת ציבורית.
הצענו למצוא תורם, וכך לעלות את ערך הקרקע, ובסופו של דבר, לעשות תכנית פשוטה שתתממש ולהתחיל לבנות.
ההצעה התחילה למשוך יזמים ששיפצו כמה מקומות בעיר, ערכי הקרקע עולים והדיבור על העניין מייצר תכנית חדשה שמתממשת על אותם עקרונות.
 
:HABITATI III
קונגרס גדול שהתקיים בארה"ב ב-2016.  כנס האו"ם לדיור ופיתוח עירוני בר קיימא.
בארץ ישראל מתכננים ובונים ללא הפסקה. בונים יחידות דיור רבות והסביבה לא פקטור בתהליך. גילינו, איך עירוניות תלויה במקום וסביבתה והצענו שני דברים:
ראשית, 40 מ"ר של קירות הביתן עוצבו כסקר קירעל גבי קירות אלה נבנתה עיר מסודרת המורכבת מטיפולוגיות מרחביות עירוניות שונות, והמבקרים הוזמנו לבחור דמות ולהצמיד אותה למקום האהוב עליהם בעירבדרך זו פעלו הקירות כסקירה חזותית מתמשכת של תכונות עירוניות.
שנית, מערכת UIS – בתור אדריכל, לא תמיד מבינים מי מוקדי הכוח. אף אחד לא מספר מה קורה ברמה החברתית.
הצענו למפות את כל היוזמות החברתיות, על מנת, שנתייחס אליהם בתכנון ונשתמש במרחבים העירוניים. כל מי שירצה לתכנן באזור, יוכל לראות אלו פעילויות מתקיימות מבחינה חברתית ויתייחסו אליהן כפקטור בתכנון.
 
 
ורדה- ירושלים:
 
"ורדה", הוא מתקן עירוני הממוקם בכיכר ואלרו, בלב ירושלים. מתקן דינמי זה הוא, חלק מהמאמץ של העירייה לשפר את המרחב העירוני של מרכז העיר.
הריבוע הקיים, הינו חלל מוזנח ליד השוק. החלל מחולק ע"י קו החשמלית לשני מרחבים עירוניים. אלו, מוקפים בקומפוסט פסולת ותחנות חשמל.
לכן, הצענו את "ורדה" במטרה לייצר סביב אלמנטים פנטסטיים כאלה שיגברו על
המציאות של הכיכר.
למעשה, מדובר בארבעה פרחים ענקים אשר ממוקמים בקפידה, על מנת, שיוכלו לראות אותם מכל רחבי הכיכר, ומהשוק ליד, כל אחד בנפרד מנופח ומגיב למצב ולתנועה סביבו.
כך, שבכל פעם שהולכי רגל עוברים  ליד, הפרח נפתח ומתנפח. כאשר עוזבים את המקום, הפרח נסגר. כאשר מישהו חיפש רגע של צל במהלך ימי הקיץ החמים, הפרח מתנפח ונשאר פתוח עד
שהאדם עוזב.
בנוסף, כאשר החשמלית מתקרבת לתחנה כל ארבעת הפרחים מתנפחים בבת אחת. מה
שהפך לאות עבור הקונים למהר אם הם רוצים לתפוס את החשמלית.
התוצאה – מרחב עירוני המגיב לאנשים.
 

לסיכום:
לבוא לכל פרויקט בראש פתוח. לשים דברים על השולחן ולחשוב מה הבעיות שהפרויקט מעלה.
לקיים מחקר בנושא ולגבש פרמטרים לפיהם אנו יכולים להעריך אם הפרויקט טוב או לא.
להגדיר מה המטרה והרצונות, ובכל תהליך התכנון להבין אם הפרויקט משיג את זה.
סגירת תפריט

רוצים לשמוע עוד?

מלאו פרטים ונחזור בהקדם
אישור קבל מידע פרסומי