fbpx
איתי עמיר – סטודנט לעיצוב תעשייתי בשנקר ומרצה לשעבר במכינה לעיצוב ואדריכלות בסטודיו 6B.
 
 
לקבוצת סטודנטים לעיצוב תעשייתי במכללת שנקר התאפשרה הזדמנות של פעם בחיים.
יואב זיו ואסף אשת, שני מרצים במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, גרמו לזה לקרות כשנפגשו עם פיטר הנדשטיין, מנכל חברת HaPe השוויצרית, בתערוכת צעצועים שהתקיימה בנירנברג שבגרמניה. פיטר הציע להם הצעה שאי אפשר לסרב להסדנה לעיצוב צעצועים מבמבוק שתתקיים בסין לתקופה של חודש ימים.
לחצו להגדלה
כשהסטודנטים קיבלו את הבשורה נוצרה אווירת מתח, מחזור של 23 סטודנטים מתוכם רק 15 יכולים לנסוע. הדרך היחידה לפתור את הבעיה היא הגרלה.
 
 
HaPe היא חברה שוויצרית שהתחילה את דרכה במכירת צעצועים לגני ילדים בגרמניה. בשנת 95' החברה פתחה את המפעל הראשון ב-Ningbo שבסין. היא מייצרת צעצועים מעץ ומייצאת למדינות ברחבי העולם, כמו קנדה, אוסטרליה, ארה"ב, יפן, אירופה ועוד. בשנים האחרונות פיטר המנכ"ל, שילב את הבמבוק כחומר גלם ידידותי לסביבה. כיום מיוצרים מספר צעצועים מבמבוק בחברה.
 
12 באוגוסט 2007, קבוצת סטודנטים נחתו בבייג'ין ואני ביניהם, משם המשכנו בטיסה נוספת לעיר Ningbo, בת שישה מיליון תושבים, הנחשבת לעיר לא גדולה במיוחד. שם פגשנו לראשונה את פיטר מנכ"ל החברה, קריסטין האחראית על ניהול הסדנה, ודמויות נוספות שלקחו חלק בארגון שלה. את פנינו קיבלו בבית מלון מפואר ובארוחת לילה מפנקת.
 
למחרת יצאנו לראות את המפעל של HaPe בעיר. התחלנו בחדר התצוגה של המפעל, שם מחזיקים את כל המוצרים והצעצועים של החברה. קיבלנו הסברים על הצעצועים עצמם, והמשכנו לתוך המפעל כדי לראות איך מייצרים אותם. זהו מפעל די גדול, יותר מ 1,000 עובדים. הופתעתי לראות כי המפעל נקי, מסודר, העובדים לובשים מדים וכשצריך גם מיגון מתאים. מכונות וכלי העבודה מתקדמים בהשוואה למפעל ממוצע בארץ.
 לחצו להגדלה
לאחר יומיים של התאוששות מהטיסה בהם למדנו על התקני בטיחות בתחום הצעצועים וראינו איך מייצרים צעצועי עץ, יצאנו לעיירה קטנה בשם Anji, אשר לא רחוק ממנה נמצא המפעל שמייצר את הצעצועים מבמבוק. הדרך ל-Anji פשוט מדהימה ביופייה. ככל שהתרחקנו מ-Ningbo התעשייתית, נגלו לעינינו שטחים ומרחבים עצומים של מרבד ירוק, שמהר מאוד התגלו כצמח הבמבוק.
 
היעד הראשון היה מוזיאון הבמבוק, שם קיבלו אותנו בסבר פנים יפות ראש העיר, מנהל המפעל הסיני, ומכובדים נוספים. לאחר סיור במוזיאון יצאנו עם פיות פעורים. ההיסטוריה והנתונים על הבמבוק מרשימים מאוד.
 
הבמבוק הוא עשב ענק, בעל יותר מאלף זנים. הבמבוק גדל במהירות, תוך שלוש שנים מגיע לגובהו המרבי, ישנם זנים שגדלים במטר ליממה. הדרך בה נקטף הבמבוק היא בתפזורת בצורה ידנית, על ידי כלי חיתוך ייעודי, כך שלא נוצר מצב בו מוחקים עם טרקטור סביבה שלמה, וכך מונעים נזק לשרשרת המזון ולמעגל החיים באזור.
 
אחרי ארוחות מפנקות והמון אלכוהול, יצאנו לסיורים במפעלים באזור Anji. זהו אזור כפרי, התרבות בו תלויה ומבוססת על הבמבוק. המקומיים מייצרים כמעט כל דבר מבמבוק מקיסמי שיניים וכלי אוכל ועד ריהוט, פיגומים וכלי נגינה. הבמבוק משמש גם כמקור מזון למקומיים, הניצנים של הבמבוק ניתנים לאכילה. אפילו בירות נעשות מהצמח.
 
 
המפעלים ב-Anji היו מאוד שונים מהמפעלים שראינו ב-Ningbo , הם הזכירו לי את הסדנאות בדרום תל אביב, מבנים ישנים עם המון אבק וחוסר סדר. גם שם ראינו מספר לא קטן של אולמות תצוגה של מוצרים שנעשים מבמבוק ומיוצאים למדינות שונות בעולם, למשל טקסטילים, כלי מטבח, פחם מבמבוק שמשמש כסופג לחות וריחות לא נעימים, כלים מסורתיים, מחצלות, פרקטים ועוד.
 
המקומיים מתקיימים מהבמבוק, נושמים אוכלים ושותים אותו. ביקרנו אצל משפחה כפרית באזור, שם ראינו איך איכר בונה לעצמו סביבת מגורים שמבוססת בעיקרה על הבמבוק, כיסאות שולחנות וגדרות, הכל נעשה בעבודה ידנית. השהייה באזור Anji גרמה לנו לחיות את הבמבוק ולהבין את המגבלות והיתרונות שלו בצורה הטובה ביותר.
 
לוח הזמנים היה צפוף ומעייף, אך פיטר דאג לקחת אותנו לטיולים בסופי שבוע. היינו ביער במבוק שבו צולם הסרט "נמר דרקון", ראינו מפלים, אגמים ועוד. אפילו בסוף שבוע אחד נסענו לשנחאי. בכל ערב פיטר לקח אותנו למסעדה אחרת, ובלילות נהגנו לצאת לבלות במועדונים המקומיים.
 לחצו להגדלה
לאחר שבוע שבו ראינו כל דבר אפשרי שמיוצר מבמבוק, איך הוא מגיע מהיער למפעל, איך מעבדים אותו, אילו תהליכים הוא צריך לעבור לפני שניתן לעבד אותו, ורק אחרי שאכלנו אותו ושתינו אותו, הגיע הזמן להתחיל לעצב.
 
הסדנה התקיימה בתוך המפעל ב-Anji, שם קיבלנו חלל עם מחשבים, אינטרנט, חומרים, כלי עבודה והמון המון במבוק בכל הצורות והקטרים שניתן היה לדמיין.
 
ביום הראשון של הסדנה, כל אחד לקח את הבמבוק וחקר אותו לעומק. בסוף היום כל אחד היה צריך להציג אובייקט שמנצל את התכונות של החומר. זוהי בעיטת פתיחה שעוזרת לתחילת הפרויקט.
בשבועיים הבאים, כל בוקר בשעה תשע, נפגשנו בסדנה להמשך העבודה. ישבנו כמה סטודנטים לסיעור מוחות ודי מהר הבנו שעיצוב צעצועים הוא נושא רחב מאוד, התקני הבטיחות מגבילים, וכן חומר הגלם בעייתי. בהמשך התהליך כל אחד בחר את הקונספט שלו, ומשם התחלנו לייצר מודלים. נעזרנו בשני עובדיה היקרים של החברה לבניית המודלים, מכיוון שלא היינו מבוטחים להשתמש בכלי עבודה כבדים.
 
לאורך כל הדרך מעצבים של החברה, מהנדסים ופיטר ישבו עם כל אחד ואחת מאיתנו ונתנו פידבקים. בשלב מתקדם יותר לקחנו את המודלים המתקדמים לבדיקת שטח, נסענו לגן ילדים ושם צפינו בילדים משחקים בצעצועים שעיצבנו, כדי לקבל פידבק אמיתי על העשייה שלנו. גילינו כי הילדים לא עושים מה שציפינו מהם, יש להם נקודת מבט שונה על העולם.
מהתבוננות בהם למדנו על הערך המשחקי של הצעצועים שעיצבנו, ומה עלינו לעשות בהמשך התהליך.
 
התנהלות זו בסדנה היא בעצם ההתנסות הראשונה של כולנו עם יזם חיצוני בעולם האמיתי. בסוף השבועיים התקיימה הגשה של הצעצועים שעיצבנו ב-Ningbo, יום וחצי לפני הטיסה חזרה לארץ. בהגשה כל אחד הציג את הפרויקט שלו ואת הצעדים המתוכננים להמשך התהליך. המשכנו לעבוד על הצעצועים גם בארץ, כדי להשלים ידע שחסר לנו על התפתחות ילדים.
 
הפרידה מהצוות של HaPe הייתה קשה, עברנו המון חוויות יחד ונקשרנו לאנשים. בשנקר הוקמה תערוכה לכבוד בואו של פיטר לארץ, שם הצגנו לו את המוצרים הסופיים. בערב לקחנו את פיטר למסעדה, מתקשים לתאר את החוויה שעברנו בזכותו. מה שבטוח הוא שכולנו שומרים תודה אחת גדולה בשבילו, על היוזמה והמאמצים שנעשו כדי להוציא פרויקט כזה לפועל, בתקווה שזה לא האחרון.
 
 
צעצוע הרכבה שמפתח את היכולות המוטוריות ופיתוח הדמיון של הילד, בחרתי להשתמש בבמבוק בתצורה הטבעית שלו ועם זאת לתת לו מראה אסתטי ומודרני. צעצוע זה מנצל את חומר הגלם בצורה מקסימאלית. הצעצוע מורכב בשני מודולים בעלי חתך קשתי, אחד רחב ואחד צר יותר, חתוכים מצינור של במבוק כך שמצינור קצר אחד יוצאים ארבעה מודולים. על ידי הוספה של יחידות חיבור מפלסטיק הגדלתי את החופש הצורני שניתן לקבל מהמודול. על ידי הוספת גלגלים ותמיכה גראפית על מודולים בודדים, מתקבלים כלי רכב לדוגמה. החיבור בין המודולים נעשה על ידי קידוח בדופן הבמבוק ומתחברים אחד לשני, על ידי פינים מפלסטיק עם חיפוי במבוק בקוטר שונה. המטרה שהילד יקבל תמונה של מה ניתן להרכיב, והוא יחליט מה הוא בונה. מנסה לבנות את האופציות הקימות או בונה דברים פרי דמיונו.
 
סגירת תפריט

רוצים לשמוע עוד?

מלאו פרטים ונחזור בהקדם
אישור קבל מידע פרסומי