מראה של טבע ללא גבולות הוא דבר מרשים, אולי המרשים ביותר שאנו יכולים לקלוט. הזרם הרומנטי שהתפתח במאה ה-18 באירופה סגד לטבע העצמתי והוציא את עמי אירופה למרחבי העולם הטבעיים, כאלה שלא נכבשו עוד בידי אדם. ציירים גרמנים רבים תיעדו את נופים אינסופיים, מקרחונים ועד יערות ענק, הם דאגו להציב מדי פעם דמות אדם אשר הכניסה ליצירה את הפרופורציות של האדם הקטן אל מול הטבע חסר הגבולות. הצייר הגרמני קספר דוד פרידריך (Caspar David Friedrich, 1774-1840) הוא ללא ספק הרומנטיקן הגדול והמפורסם ביותר בזרם האומנותי, ציורו "הטייל מעל לים הערפילים" מ-1818 הוא כנראה סמלה של הרומנטיקה הגרמנית, בציור אדם ניצב אל מול "ים" ערפילים וקצוות הרים מציצים החוצה. ההאדרה של הטבע אל מול האדם יוצרת השוואה שבין נפשו של האדם לטבע הפראי. האמן הסיצילאני ג'וספה ליסרי (Giuseppe Licari) הציג בשנה שעברה את עבודות "Humus” (הומוס, רקבובית) בחלל ה-tent ברוטרדאם שבהולנד. בעבודה, תלה ליסרי את החלק התחתון של מספר עצים, זה הנמצא מתחת לאדמה. באי הגלריה למעשה נכנסו לעולם תת קרקעי בו הם צופים על העצים מנקדות מבט לא אנושית ואינה אפשרית במציאות. ליסרי השתמש ביצירה טבעית והכניס אותה לתוך גלריה לבנה – השימוש בטבע כאן הוא ההיפוך מהמוזכר לעיל, בכך שיש כליאה של חתיכת טבע בתוך מבנה. המיצג הוא חלק ממגמה בעולם, סוג של רומנטיקה חדשה אם תרצו, בה אומנים ומעצבים כולאים חתיכות או תופעות טבע בתוך גלריות. דווקא הקונטרסט וההפתעה מייצרים מייצגים שלא ניתן להיות אדישים כלפיהם.

ליסרי מדגיש כי מרכז עבודתו נעוץ ביחסים שבין אדם לטבע. קבוצת המעצבים Random International שפועלים מלונדון, הציגו בגלריית בארביקאן בלונדון (Barbican Art Gallery) את עבודתם "חדר גשם". המיצג שנפתח לקהל בשנת 2012 ממוקם בתוך חלל של 100 מ"ר, בחלל יורד גשם עדין לא הפסקה, הוא מלא בלחות וריח של חורף אמיתי, החלל החשוך מחובר למערכת חכמה אשר מזהה תנועה של אדם, כך שאדם מתהלך בחלל הגשם לא פוגע בו והוא נשאר יבש. בכל זאת התחושה היא של כניסה של תופעה טבעית לתוך חלל גלריה. עבודה נוספת אשר הצליחה ליצר אינטרקציה מעניית שבין אדם לטבע בתוך חלל בנוי, היא עבודתם של משרד האדריכלים היפני Tetsuo Kondo Architects, בשיתוף עם משרד מהנדסי סביבה Transsolar – העבודה Cloudsapes הוצגה בביאנלה לאדריכלות בוונציה בשנת 2010. בעזרת טכניקה של שילוב אויר בטמפרטורות שונות בחלל (ראו סכמה מצורפת), יצרו האדריכלים ענן כלוא בתוך החלל התעשייתי.החלל היה פתוח לקהל הרחב שיכול היה להסתובב בחופשיות במרחבי החלל, בקומותיו ולשהות בו כרצונם. למעשה המבקרים התהלכו בתוך ענן ענק ויכלו להרגיש את הפרשי הטמפרטורות בהתאם למפלס בו הם עמדו. האויר לא הפסיק לצאת וכך במשך כל תקופת התערוכה עמד לו ענן מלאכותי בתוך החלל. משלושת העבודות האחרונה שונה בכך שיא מקיימת מציאות טבעית ללא פשרות, או לפחות הכי קרובה לטבע הקיים. אנו חיים יום-יום איטראקטיבי עם הטבע, הוא משפיע עלינו פיזית וחזק מאיתנו, הרעיון לכלוא אותו מציג זווית מעניינת אך נותן לטבע את הכבוד הראוי לו.

                            "הטייל מעל ים הערפילים" 1818 , אוסקר פרידריך   Humus by Giuseppe Licari     Rain Room by Random international

Cloudscapes by Tetsuo Kondo Architects and Transsolar

מאת: רענן שטרן