fbpx

בסוף השנה שעברה (2012) ננעלה במוזיאון המטרופוליטן שבניו יורק התערוכה שמייחסת לאנדי וורהול. שמה של התערוכה "בהתחשב/בהתייחס לאנדי וורהול – שישים אומנים, חמישים שנים" (תרגום חופשי מאנגלית) מציגה עשרות עבודות של אומנים שונים, אשר התייחסו לעבודותיו של אנדי או נוצרו בהשפעתו. חלק מהעבודות נכנסו לתערוכה ככאלה אשר נוצרו כנראה, בעקבות השינוי שוורהול הנחיל בעולם האומנות והתרבות החל משנות ה-60. לצד עבודות אלה, מוצגות מספר עבודות מקוריות של וורהול עצמו. התערוכה מנסה לתת ספקטרום רחב ככל האפשר על שלל השפעותיו של וורהול, הן הקונספטואליות והן בשפה הויזואלית, וכן בערוצי תקשורת ותחומי אומנות שונים. התעורכה עשירה ועמוסה, כמעט כמו שוק של אומנות ומעט מאוד קירות לבנים ביחס לתערוכה "מוזיאונית קלאסית". השאלה הניצחית בקשר להשפעתו של וורהול קופצת החוצה בכל חלל וחלל. האם וורהול שינה את האומנות או הרס אותה? ללא ספק הוא שינה את כללי המשחק והשפיע עמוקות על האומנות והתרבות של העולם המערבי. באחד החללים מוצגים קטעים מתוך תוכנית הריאלטי האמריקאית המפורסמת (בין הראשונות שנוצרו) של ערוץ אמ.טי.וי "החיים האמיתיים" (The Real World). באותו הרגע שעברתי ליד המסך הוקרן חלק מתוך עונת שיקגו, סדרת ריאלטי משובחת וזכורה היטב, אשר גיבוריה הפכו למפורסמים ברחבי ארצות הברית על שום היותם מתועדים ותו לא. “העולם האמיתי" הציג קונספט חדש בטלוויזיה האמריקאית. ערוץ המוזיקה בחר בין 6-10 אמריקאים צעירים שונים, ש"הוכנסו" לבית או דירה ועקב אחר חייהם בעיר הגדולה. התיעוד כלל את חיי החברה, את הדרך המקצועית שבחרו ואת חיי האהבה שלהם. בפעם הראשונה הוכנסו יחד מגזרים, מגדרים ודמויות כה שונות לידי תוכנית

אחת בה היו צריכים להתמודד אחד עם השני שהעיר הגדולה היא התפאורה של עולמם החדש (העונה הראשונה צולמה בניו יורק). מאז נוצרו אין סוף סדרות ריאלטי בארה"ב ובעולם כולו והפכו להיות העוגן הטלויזיוני של ימיינו. ההשפעה של ה"גיבורים" החדשים הפכה עצומה, אלה הפכו לעיתים למובלי טרנדים, בשפתם, במראה שלהם ובדעותיהם. הם הפכו להיות "חיילים" בידי ההמון, אשר בעצם השתתפותם מוכנים להיות תחת ביקורת פולשנית בדרך בה בחרו לחיות. עולם האומנות מגיב ללא סוף לטישטוש שבין המציאות לעריכה על גבי המסך הקטן. וורהול שהיה אומן רב תחומי יצר סרטים רבים שחלקם היו כניסויים אישיים וחלקם נערכו לידי מוצרים שנראים מוגמרים יותר. במהלך שנות ה-60 הושיב וורהול רבים ממכריו ומאורחיו לסטודיו (the factory) אל מול עדשת המלצה ותיעד את אותם, לעתים לבד לעתים עם יותר מדמות אחת על המסך, בין אם דיברו או סתם התבוננו לעבר העדשה. סרטים נוספים תיעדו רגעים פשוטים של אכילה, נשיקה או מנהגים אנושיים טבעיים. שמות הסרטים הפשוטים הביעו את שעל המסך בצורה ישירה. ובכל זאת, עצם החשיפה מכניסה את המשתתף למודעות אחרת מאשר החיים באמיתיים ובכך נוצרה שפה חדשה של "חצי תיעוד". מעבר לכך, העריכה הפכה לכלי המסוגל לפרש מעשים, מילים ויחסים בצורה קיצונית. בכך הפך תיעוד דוקומנטרי, עם עריכה קלה ומעט התערבות לידי יצירה אמנותית. אוצרי התערוכה בניו יורק רואים קשר ישיר לדוקומנטריה פשוטה של חיים כמוצר אומנותי ולתרבות שלמה של תוכניות ריאלטי. זאת הסיבה שפרקים מתוך "העולם האמיתי" הוקרנו על גבי מסכי טלוויזיה בחלל המוזיאון. ההשפעה של וורהול נגעה בתחומי תרבות כה מגוונים ובכך פרץ את הגבול העדין בין האומנות ליום יום.

אנדי וורהול – screen tests The real world – Chicago  -2002. MTV           The real world – season 1 – New york . MTV לינק לקטעים מסרטיו של וורהול: מאת: רענן שטרן
סגירת תפריט

רוצים לשמוע עוד?

מלאו פרטים ונחזור בהקדם
אישור קבל מידע פרסומי